הַיָמִים הָהֵם, כְּשֶהַיַלְדוּת הָיְיתָה נוֹף אֵינְסוֹפִי, לְלֹא גְבוּלוֹת מוּל עֵינֵנוּ, הַחַיִים עִבְרוּ לְפִי קַצָב הָעוֹנוֹת. הָיָה לָנוּ בּוּסְתָן. אוֹי, הָיָה הַבּוּסְתָן הַזֶה עָשִיר בַּעֲצֵי פְּרִי, נָדִיב הָיוּ עֵצֵינוּ. הָיְיתָה חוֹרְשַׁת הַתַפּוּזִים מְדִינָה עִם כַּמָה מְחוֹזוֹת: בַּמֶרְכָּז הָיְיתָה הַבִּירָה, עִם כַּמָה עֲצֵי תַפּוּז, אַךְ עֲייֹרוֹת אֲחֵרוֹת קַייֹמוֹת הָיוּ בְּכָל מָקוֹם, עִם עֲצֵי תַפּוּז כָּאן וְכָאן.
טִיַילְתִי שָׁם בִּשְעוֹת הַצָהֳרַיִים. בְּיָדַיי הָיָה רֵיחַ שֶל תַפּוּזִים, מַנְדָּרִינוֹת וְגַם לִימוֹנִים. הָיִיתִי כְּתוֹם, אוֹקֶר, יָרוֹק. תַחַת שָמַיִים כְּחוּלִים וּבְהִירִים, הַשָנִים הָרִאשוֹנוֹת הָיוּ נִצְחִיִים. יְלָדִים אֵינָם חוֹשְבִים עַל הֶעָתִיד.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה